אני מניח שמעטים הם האנשים שחיים בעולם המערבי ושלא שמעו על האמונה שלפיה ישוע קם מן המתים. ובכל זאת מדהים שרוב האנשים דוחים את האמונה בו כלאחר יד, למרות שהם מעולם לא בחנו את הראיות ולא בדקו אם ישוע קם מהמתים או לא. בפרק זה אציג כמה מההוכחות.
יש סיפור על בחור שחשב על הדתות השונות בעולם, ועל מורת הרוח שהן גורמות לו. הוא פנה לאיש זקן ושאל אותו מדוע שבעצם לא יְיַסד דת חדשה משלו, דת שתהיה לטעמו ותשקף את דעותיו. הקשיש ענה: "אתה בהחלט יכול לייסד דת משלך, אבל כדאי שתכוון את פני הדברים כך שיוציאו אותך להורג ושאחרי שלושה ימים תקום לתחייה".
יש חשיבות מיוחדת למותו של ישוע ולתחייתו. הקהילה הראשונה התמקדה בתחייה וביקשה להפיץ את הבשורה שישוע חי. כששאול השליח לימד על ישוע, הוא הִרבה לדבר על תחייתו מהמתים. תושבי אתונה היוונים, שעבדו שורה ארוכה של אלילים, לא הבינו את דבריו וחשבו שהוא מספר להם על שני אלים חדשים - ישוע ואנסתאסיס (anastasis - "תחייה" ביוונית). היוונים קיבלו בשמחה את שני האלים האלה ורצו לצרף אותם לפנתיאון שלהם!
הבשורות מרבות לעסוק בתחייה. הן מספרות ששלושה ימים אחרי קבורתו של ישוע גילו תלמידיו שהקבר ריק; שכמה מתלמידיו ראו אותו בחיים, דיברו איתו, אכלו איתו, נגעו בו וראו את הפצעים שהמסמרים הותירו בגופו; הם גם ראו אותו עולה השמיימה. כמו כן הבשורות מספרות שלאחר שרוח הקודש צלחה על תלמידיו של ישוע במהלך חג השבועות*, הם התחילו להפיץ את בשורת התחייה בהתלהבות רבה.
פרופסור אליס ריבקין[1] מסביר שהפרושים יחסו חשיבות לתחיית המתים ולחיים בעולם הבא. הרעיון אומנם מופיע בספר איוב (י"ט 26-27) וגם בספר דניאל (י"ב 1-2), אבל הרדיפות של הרומים ביהודים גרמו לפרושים לפתח את הרעיון. הם סללו את הדרך להצהרה החשובה ביותר של הקהילה הראשונה, על כך שישוע קם מהמתים, מה שאישר את המשיחיות שלו.
הצדוקים, שהיו השכלתנים של אותה תקופה והתנגדו להשקפת הפרושים, רצו להפיל בפח את ישוע בנוגע לתחיית המתים ולהביך את הפרושים. עוד לפני שנצלב הם סיפרו לו על אשה שהייתה נשואה לשבעה אחים בזה אחר זה, היות שכל אחד מהם הלך לעולמו. ואז הם שאלו אותו:
"בתחייה, כאשר יקומו, למי מהם תהיה לאשה, שהרי הייתה אשה לכל השבעה?"
"השיב להם ישוע: "כלום אינכם טועים משום שאינכם יודעים את הכתובים, אף לא את גבורת אלוהים? כאשר המתים קמים אין הם מתחתנים, אלא שהם כמלאכים בשמים. ואשר לכך שהמתים קמים, האם לא קראתם בספר משה, במעשה הסנה, שהאלוהים אמר לו, 'אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב?' אין הוא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים. אתם טועים מאוד" (מרקוס י"ב 23-27).
במקרה הזה ישוע תמך בפרושים. כאשר תלמידיו הכריזו מאוחר יותר שהוא קם מהמתים, הפרושים לא יכלו לפטור את הרעיון כלאחר יד.
בחג השבועות הראשון שלאחר מות ישוע היה כיפא הראשון שהכריז בפומבי על תחייתו. הוא ציטט ממזמור ט"ז 10, שם אמר דוד בשמחה: "לא תעזוב נפשי לִשאוֹל, לא תיתן חסידך לראות שחת (מוות)". ואז המשיך כיפא ואמר: "אנשים אחים, אפשר לומר לכם בביטחון על דוד אבינו שהוא מת וגם נקבר, וקִברוֹ נמצא עימנו עד היום הזה. מכיוון שהיה נביא וידע כי אלוהים נשבע לו שבועה להושיב מפרי חלציו על כיסאו, בחזותו מראש דיבר על תחיית המשיח - שלא נעזבה לִשאוֹל נפשו ובשרו לא ראה שחת (מוות). את ישוע זה הקים אלוהים לתחייה, ועל זאת אנחנו כולנו עדים" (הברית החדשה, מעשי השליחים ב' 29-32).
בכל פעם שישוע או תלמידיו דיברו על תחייתו מהמתים הם לא עשו משהו נוסף כדי להוכיח או לגבות את דבריהם. הם לא ציטטו מדניאל או איוב משום שלא היו צריכים לעשות זאת. רעיון התחייה נשמע מגוחך רק לצדוקים. רוב העם האמין במה שהפרושים לימדו על הנושא, ולכן הטענה על תחייתו של ישוע נחשבה בעיניהם להגיונית ואמינה, לפחות משהו שראוי לבדוק.
ואכן, כשבודקים את הטענה מגלים שהיא אמת לאמיתה. בדוק בעצמך את האפשרויות השונות, והחלט איזו מהן הכי הגיונית. האם הרומים גנבו את גופתו של ישוע מן הקבר? אם כן, מדוע הם לא הציגו אותה לאחר שהשמועה שהוא קם מהמתים החלה להתפשט? ואולי תלמידיו גנבו אותה? אם כן, איך אפשר להסביר את השינוי החד שחל בגישה שלהם לאחר שנודע שהוא קם לתחייה? שלושה ימים לפני כן הם היו צעירים שהתפכחו מ"אשליה" משום שקיוו שישוע ישנה את המציאות, והנה הוא נצלב; האם שקר שהם בדו יכול להסביר את התקווה שמילאה אותם לפתע, את האומץ שלהם נוכח רדיפות קשות ואת הערכים המוסריים הנעלים שהם הציבו? ואולי ישוע לא מת בכלל? אולי הוא רק התעלף על הצלב והתעורר למחרת בקבר. הרעיון הזה צץ לפני מספר שנים בספר בשם The Passover Plot ("הקנוניה של חג הפסח"). למרבה הצער, המחבר התעלם מהעובדה שהרומים דקרו את ישוע בצידו כדי לוודא שאכן מת. כמו כן ליד הקבר הציבו חיילים רומים ששמרו על פִּתחוֹ, לאחר שזה נחסם על ידי סלע ענק. ונניח שישוע רק התעלף ושב להכרה, איך הוא היה נמלט מן הקבר החתום? ואולי הכל הזיה? זו צריכה להיות הזיה רצינית, לאור העובדה שלאחר התחייה אנשים שונים ראו את ישוע בשעות שונות של היום במקומות רבים ושונים. אפשר לשטות באדם אחד, אבל האם אפשר לשטות ב-500 איש שראו אותו בבת אחת? לאחר ששוקלים את כל העובדות האלה, אולי נותר רק לסלוח לנו אם נבחר להאמין שישוע קם מהמתים, כפי שניבא! אין ספק שזוהי האפשרות ההגיונית ביותר נוכח הראיות. והיא גם מסבירה את הנבואה שדיברנו עליה בפרק 3 (משמואל ב' ז'), שלפיה אחד מצאצאיו של דוד ימשול לעולם. רק מי שמת וחי לנצח, יכול גם לשלוט לנצח. ושוב, גם במקרה זה נראה שישוע הוא המועמד היחיד לתפקיד.
1. פרופסור אליס ריבקין מרצה ב-Hebrew Union College Jewish Institute of Religion.
|
