|
נבואה 10#: חומץ ותהילים ס"ט |

ישוע ידע כי עתה כבר נשלם הכל, וכדי שיתקיים הכתוב אמר: "אני צמא". כלי מלא חומץ היה מונח שם. שמו ספוג רווי חומץ על אזוב, והגישו אותו אל פיו. אחרי שקיבל את החומץ אמר ישוע: "נשלם", ובהרכינו ראשו מסר את רוחו (יוחנן י"ט 28-30). למה התכוון יוחנן כשאמר שישוע עשה את הדברים האלה כדי לקיים את הכתוב? האם ישוע שלט במצב עד כדי כך שאפילו על ערש דווי הוא וידא שהוא מגשים את כל הנבואות שקשורות למות המשיח, כאילו הייתה ברשותו רשימת קניות שעליו לוודא שהוא מילא את כל מה שכתוב בה? אולי, אם כי יותר מתקבל על הדעת שהוא אכן היה צמא ולכן ביקש מים! כשיוחנן כתב: "כדי שיתקיים הכתוב", הוא מתכוון שמה שקרה באותו רגע מהווה הוכחה נוספת לכך שיד אלוהים משכה בחוטים ופעלה בהיסטוריה. אבל לאיזו נבואה התכוון יוחנן? יש רק אפשרות אחת: "אתה ידעת חרפתי, ובושתי וכלימתי. נגדך כל צוררָי. חרפה שברה ליבי ואנושה, ואקווה לנוד ואין, ולמנחמים ולא מצאתי. וייתנו בברוּתִי ראש (שמו בתוך האוכל שלי רעל) ולִצמָאִי ישקוני חומץ" (תהילים ס"ט 20-22). זוהי עוד הקבלה מדויקת מכדי להיות מקרית, במיוחד כשמבינים שמזמור ס"ט נכתב כאלף שנה לפני שישוע נולד.
|
|