סיפורם של אדם וחווה ידוע לכל, ובמשך מאות בשנים התבססו עליו אין ספור סיפורים, שירים, ציורים וסרטים. אבל לא כולם יודעים שהסיפור מכיל פסוק שהרבנים התייחסו אליה במשך מאות בשנים כאל ניצוץ של ההבטחה שאלוהים ישלח את המשיח. בראשית תולדות האנושות התרחשו המאורעות הידועים לכולנו: אלוהים ציווה על אדם וחווה לא לאכול פרי מסוים; הנחש פיתה את חווה; היא אכלה מן הפרי ונתנה גם לאישה. או אז שפט אלוהים את כל המעורבים בדבר, החל בנחש:
"ויאמר ה' אלוהים אל הנחש: "כי עשית זאת, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה. הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" (בראשית ג' 14-15).
במבט ראשון נשמע הסיפור כמו אחד ממשליו של איזופוס, שנועד להסביר מדוע אין לנחש רגליים. אבל יש בפסוקים האלה ביטויים מעוררי סקרנות וקוראים לבדיקה עמוקה יותר של הנאמר, למשל: "בין זרעך ובין זרעה". בשפה המקראית, המילה זרע לא מתייחסת רק לזרע שנטמן באדמה כדי שיצמח בבוא העת. היא מתייחסת גם לצאצאים או לקבוצה של צאצאים. למשל, אלוהים הבטיח לאברהם שזרעו יהיה רב "כעפר הארץ" (בראשית י"ג 16). אבל אם המילה "זרע" בבראשית ג' מתייחסת לדורות רבים של צאצאים שייאבקו זה בזה, מדוע הם מופיעים תחת המילה "הוא" ולא "הם"? האם יכול להיות שיש כאן רמז לאדם מיוחד שייכנס לתמונה? האם יתכן שההבטחה הזו מתייחסת לאישיות יוצאת דופן - "הוא" - שינצח בבוא היום את כוחות הרשע שנכנעים למרותו של הנחש? במילים אחרות, האם יכול להיות שהביטוי יוצא הדופן הזה מתאר משהו מעבר למאבקם של גברים שמרוצצים ראשי נחשים תחת רגליהם, או של נחשים שמכישים את רגלי הגברים?
עוד משהו מוזר בולט לעין בפסוקים האלה, במיוחד עבור קורא שגר במסופוטמיה וקרא את ספר בראשית בכתב יתדות! המילה "זרעה". בתקופת התנ"ך החברה הייתה פטריארכלית, ונשלטה בידי הגברים. שלטונם היה מחמיר וקפדני. המעקב אחר השושלת המשפחתית נעשה באמצעות תיעוד שמותיהם של הבנים והאבות. גם היום היהודים מגדירים את עצמם כזרע אברהם, לא כצאצאיה של שרה. אבל נחזור לרגע לקורא הדמיוני ממסופוטמיה. סביר להניח שהמילים "זרע האשה" היו מוזרות בעיניו.
מתי וגם לוקס נותנים לכך הסבר בברית החדשה. שניהם מסבירים שישוע נולד כשמרים עדיין הייתה בתולה. מבחינה ביולוגית מדובר במשהו בלתי אפשרי; אבל כמה מדהים שאנשים שמאמינים שאלוהים ברא את העולם יש מאין, מתקשים לקבל את העובדה שהוא יכול לגרום לבתולה ללדת. בכל אופן, הברית החדשה מספרת על הלידה העל טבעית הזו, ואף נסמכת על נבואה מן התנ"ך כדי לבסס את האמת ההיסטורית.
מתי קשר את לידתו של ישוע מבתולה לישעיהו ז' 14, שם נאמר: "לכן יתן ה' הוא לכם אות. הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל".
הדיונים בנושא הזה בדרך כלל מתמקדים במשמעות שיש לייחס למילה "עלמה". האם הכוונה "לאשה צעירה" או ל"בתולה"? שים לב שישעיהו דיבר על שני סימנים: על בתולה שתלד, ועל האלוהים שיהיה עימנו. לא צריך להיות מומחה לבלשנות כדי להבין את הנקודות הבאות:
אומרים שאילו ישעיהו רצה לדבר על בתולה, היה עליו להשתמש במילה "בתולה". אבל המילה "בתולה" שימשה באותם ימים גם לתיאור של אשה נשואה שלא הייתה בתולה, למשל ביואל א' 8: "אֱלִי (בכי) כִּבתולה חגוּרת שַׂק על בעל נעוריה". אפשר להוכיח שכוונת המילה "עלמה" היא בתולה, שכן המילה מופיעה בהקשר זה שש פעמים במקומות שונים בתנ"ך;[1] כאשר 70 מלומדים יהודים תירגמו את התנ"ך ליוונית במאות ה-2-3 לפנה"ס, הם תירגמו את המילה "עלמה" בישעיהו ז' 14 ל-parthenos ביוונית, שם יש לה רק מובן אחד - "בתולה". תרגום זה יצג את הדרך שבה הבינו את המילה באותם ימים.
כמו כן עלינו לזכור שבעת העתיקה החברה יחסה חשיבות רבה יותר לבתולין, בניגוד לתרבות המערבית במאה ה-21. אשה צעירה נחשבה לבתולה, אלא אם כן נאמר מפורשות שהיא לא בתולה. חוץ מזה יש לזכור שישעיהו מבטיח "אות". איזה אות יכול להינתן בלידה רגילה? אם כך, הראיות מלמדות שכאשר ישעיהו דיבר על "האות" הוא התכוון ללידה מבתולה, אף על פי שהרעיון נתפס כמשהו שלא יאמן. מתי מספר בפרק א' 18-25 שכאשר נודע ליוסף שמרים בהריון, הוא "החליט לשלח אותה (להתגרש ממנה) בסתר". מרים ויוסף היו מאורסים אז. האירוסים העידו על מחויבות שהייתה בעלת תוקף חוקי באותם ימים, למרות שעדיין לא נישאו ולא קיימו יחסי מין. אילו יוסף ארוסה היה נפטר לפני הנישואים, מרים הייתה הופכת לאלמנה. מתי מספר שלאחר שנודע ליוסף שמרים בהריון אלוהים היה צריך לדבר אליו ישירות בחלום כדי לשכנע אותו שלא לגרשה מעל פניו.
אין ספק שהשכנים ריכלו עליהם.בבשורת יוחנן מרמזת על שמועות חסרות כל שחר שהסתובבו אז. באחד הימים ישוע גער בפרושים ואמר להם: " 'אתם עושים את מעשי אביכם'. אמרו לו, 'לא ילדי זנונים אנחנו. יש לנו אב אחד - האלוהים' " (יוחנן ח' 41). תשובתם של הפרושים טומנת בחובה עקיצה סמויה, שלפיה אין לישוע זכות לדבר על אביו!
אבל כאשר לומדים את ספר ישעיהו מבינים שהלידה מבתולה לא הייתה רק בגדר אפשרות, אלא חלק מתוכניתו של אלוהים עוד 700 שנה לפני שישוע נולד. לידתו התרחשה בבית לחם בהתאם לנבואה של מיכה, והוא נולד מבתולה כפי שניבא ישעיהו. יתכן שמישהו יאמר שמדובר בסך הכל בצירוף מקרים, אבל אין ספק שה"מקרים" האלה מעוררים חשיבה.
1. בראשית כ"ד 43; שמות ב' 8; תהילים ס"ח 26; משלי ל' 19; שיר השירים א' 3; ו' 8.
|
