היי קוראים לי מוטי. נולדתי בעיר "קטנה" בצפון שקוראים לה חיפה. גדלתי בבית בו במשך 4 השנים הראשונות לחיי לא היתה אמונה אלא רק מסורת. שני ההורים שלי ממוצא ספרדי יוצאי בית חרדי. אבי חזר בתשובה כשהייתי בגיל 12 ומאז הוא רצה שנשמור שבת בבית. כל יום שישי אבי היה לוקח אותי לבית כנסת. אותי באופן אישי בכלל לא היה מעניין כל מה שנעשה שם. פשוט הייתי מריץ דפים בסידור כדי שיחשבו שאני עוקב אחר התפילות. בימי שבת מאוד התעצלתי לקום לבתי כנסת אבל הייתי הולך בכל זאת כדי לכבד את אבי. כמובן שהייתי נרדם כל הזמן כי הייתי יוצא לבלות בימי שישי בערב, הלא אני דתי מסורתי לא? 

האמת היא שבכלל לא האמנתי בדת ובמסורת. גם החברים שלי לא היו ממסגרת דתית. בגלל זה תמיד נחשבתי לכבשה השחורה של המשפחה.  גדלתי כבן יחיד, בלי אחים או אחיות. כל המשפחה שלי - אמא, אבא, הדודים, סבא וסבתא - תמיד הסתכלו עלי כילד הרע, הלא דתי והלא מחונך. סבתא וסבא שלי היו תמיד מאשימים את ההורים שלי בחינוך הלא דתי שלי וזה גרם להם לעצב רב. ראיתי שהדת בעצמה גרמה להרבה מתח בין בני המשפחה. בבקשה אל תבינו אותי לא נכון - יש לי שני הורים מקסימים שבחיים לא החסירו ממני כלום. יש לי אהבה כל כך חזקה לאבי ולאמי שאני לא חושב שלמישהו אחר יכולה להיות אהבה גדולה יותר להוריו.

אחרי הבר מצווה הייתי אמור להניח תפילין כל יום. כל בוקר הייתי מניח תפילין למשך חצי שעה, מדפדף בסידור... אבל בכלל לא מתעניין בכתוב. יום אחד אבא שלי תפס אותי על חם וגילה שאני לא באמת קורא ושאני סתם מבזבז את הזמן. מאז זה פתח לו את הדלת בראש והוא עזב אותי מבחינה דתית. בתוך תוכי ידעתי שאכזבתי את אבא שלי וידעתי שהוא לא רוצה יותר לכוון אותי לבית הכנסת.

אחרי גיל ההתבגרות התחלתי לצאת למועדונים, להכיר בנות, לשתות, לעשן, לבלות, בקיצור, לחיות את החיים שלי ללא כל קשר לדת ומצוות. אפילו הייתי אוכל אוכל שאינו כשר בכלל כגון חזיר, מאכלי ים ועוד.

ואז הגיעה תקופת הצבא. שירתתי בחיל האוויר. שנה לפני השחרור סגרתי את יום כיפור בבסיס וזה היה היום בו החלטתי לצום בפעם האחרונה בחיי. האמונה שלי באלוהים אף פעם לא נעלמה אבל פשוט ראיתי את הדת שלי סובלת מבחינה רוחנית. אני לא מאמין שאלוהים באמת רוצה שנסבול כדי שנאהב אותו.

אחרי הצבא נשארתי בארץ שנה, עברתי את מלחמת לבנון השניה ואז החלטתי לטוס לטיול באמריקה. במזל מוזר מאוד קיבלתי ויזה ממש בקלות. לקחתי את הדברים שלי ויצאתי למסע באמריקה !!!בשנה הראשונה עבדתי בעמדות המכירה של מוצרי ים המלח קליפורניה.  אח"כ עברתי לעיר הגדולה ניו יורק כדי לעסוק בחלום הגדול שלי! צילום !!!הגעתי לניו יורק וידעתי שהחיים פה יהיו קלים, כי אני רק צריך לבנות לעצמי את החלום והוא יתממש! בהיותי רחוק מאלוהים ולא שומר את מצוותיו בכלל, הבנתי שאני פשוט "חופשי". לא שמרתי שבת לא חגים, לא כשרות - שום כלום. חוץ מזה הייתי מעשן הרבה פרחים, שותה ומבלה בכל רחבי העיר ניו יורק.

בעודי עובד במסעדה כשרה בתור משגיח כשרות, נכנס לי בחור למסעדה ששמו הוא רורי. הוא היה בחור נוצרי שמאמין בישוע. בחנות שבה עבדתי היו מראים בטלוויזיה תוכניות מישראל. כשרורי שמע את השפה הקדושה שלנו הוא שאל אותי אם הוא יכול להשתמש בשירותים, וכשהוא יצא הוא אמר לי תודה בעברית. אני ישר שאלתי אותו מאיפה הוא יודע עברית והוא אמר לי שהוא מתעניין ביהדות, שהוא אינו יהודי אבל שהוא אוהב את ישראל אהבה שלמה ורוצה שהילדים שלו יהיו דוברי השפה העברית. אני הייתי המום! לא הבנתי מה קשור בחור נוצרי שמאמין במשהו שלא הגיוני על ידי האמונות שלי לרצות כל כך במדינת ישראל, ביהדות????

באותה תקופה השותפה שלי לדירה הכירה לי משהו שקוראים לו "הסוד". הסוד מגיע בצורה של ספר או בצורה של סרט. בסוד אתה לומד איך "למשוך" לחיים שלך דברים שאתה רוצה וללמוד להקשיב לתחושות הבטן שלך. וואלה ככה עשיתי כל יום. הייתי יושב עם עצמי, מדמיין, מדבר אל עצמי ו"מושך" אל עצמי מה שאני רוצה.

רורי ואני שמרנו על קשר. אחרי זמן מה שביליתי איתו, רורי הזמין אותי למסיבת יום הולדת שלו ושם הכרתי את נעמי ורובין. נעמי יהודיה ורובין ישראלית אמריקאית. כמה שבועות לפני חנוכה רורי נעלם לו לתקופה ארוכה ואני נשארתי בקשר עם נעמי ורובין. רובין הזמינה אותי למסיבת חנוכה אצלה בבית ושם הכרתי את סטיב וריאן. סטיב הזמין אותי למסיבת חנוכה אצלו באיזה בית כנסת בניו יורק בשבת בבוקר. אני חשבתי לעצמי שזה מעולה!! אני אכיר אנשים חדשים, אני אספר להם שאני צלם והופה עבודות כסף כסף כסף!

בבוקר יום שבת הלכתי עם נעמי לבית כנסת. בדרך נעמי ביקשה ממני שאני אהיה עם ראש פתוח. לא הבנתי למה היא אומרת "ראש פתוח". זה כולה בית כנסת. אבל מהר מאוד הבנתי למה היא התכוונה. אני נכנס למקום הזה שנראה לי כמו אולם ענקי, בכל פינה ופינה תלויים דגלים של מדינת ישראל וחנוכיית הבית, מצדדי יושבים יהודים, שחורים, ספרדים, סינים, יפנים, ומלא מלא עדות ועמים. לא הבנתי כל כך מה הולך באותו הרגע. ואז עולה הרב "סטיב" ואני מקבל זבנג כזה לפנים כשאני שומע "ישוע אתה הגאולה"! אני הייתי כולי בשוק, אבל משום מה קיבלתי את השירים ואת האהבה של האלוהים האחד, ביחד עם כל העמים וכל מי שהיה סביבי. לכל כיוון שהסתכלתי ראיתי שאני נמצא במקום בו כולם סוגדים למדינת ישראל, לאל האחד והיחיד -  האל של היהודים!

באותו רגע אמרתי לעצמי: מוטי אתה פשוט נמצא במקום מוזר. כשיצאתי פגשתי את ריאן בחוץ ואת אחותו (ישראלית אמריקאית). אמרתי לו שזה מוזר מאוד ולא יודע למה אבל בשבילי כזה דבר זה פשוט מכה. כשיצאתי שאלתי את נעמי מה היא חושבת על זה, והיא פשוט אמרה לי שהיא מאמינה. מאמינה?! במה?! בזה!? בישו?!?! איך את יכולה לקרוא לעצמך יהודיה ולהאמין בישו!?!??! זאת היתה השאלה הראשונה שלי. היא ישר אמרה לי: תשמע הוא בא בשבילך ובשבילי ורק אחרי זה בשביל הגויים. אמרתי לה שהיא משוגעת ושזה נראה לי מוזר מאוד.

כשהגעתי לניו יורק הייתי כבר צלם קרוב ל-6 שנים, היו לי חלומות גדולים אבל תכל"ס לא מצאתי שם כלום במחינה מקצועית. לכן החלטתי להתחיל  פרוייקט שנקרא פרוייקט 25 (פרוייקט צילום שאני עושה בעיר הגדולה). ביום הראשון של הפרוייקט הגיע ריאן עם קבוצה ענקית של אנשים שעזרו לי בכמה מהתמונות. עבר זמן מה וריאן היה יושב איתי ועוזר לי פה ושם עם שאלות על ישוע. באותו הערב הכרתי בחורה נחמדה בשם אריאל שהזמינה אותי לעשות שבת אצלהם בבית בברוקלין. הגבתי להצעה בחיוב כי הרי זה טוב להכיר אנשים ולאכול ארוחת שישי עם חברים.

ביום השישי הראשון שלי אצל המשפחה, אני יושב בשולחן רואה קרוב ל-20 אנשים יושבים ביחד, מתפללים ושרים למען השבת ומזכירים את שמו של האסור! ראוי לציין שבבית המשפחה לא היו שום צלבים אלא מזוזות ודברי דת יהודים! הרגשתי כאילו שאני שייך למקום הזה.
 
החלטתי לקרוא את ספר הברית החדשה כדי להבין יותר איך זה יכול להיות שכל אותם יהודים מאמינים שישוע הוא המשיח המובטח. פתחתי את הספר ופתאום אני מוצא את עצמי מגלה אוצר שלם שהחביאו ממני! אוצר שלם על בחור שבהיותו בן 30 יצא בטענה שהוא המשיח של היהודים! חשבתי לעצמי ואמרתי: אוקיי נגיד והוא משוגע. הוא ידע שהוא ימות על העץ. למה לו לעשות את זה?? ומה עם התלמידים שלו!? 11 תלמידים היו משוגעים מספיק כדי למות בגלל משוגע אחד?!?!
התחלתי ללמוד ולקרוא יותר את התורה שלנו ואת הנביאים שלנו והבנתי שכשאני מעשן ושותה אני פוגע בבית המקדש שלי! בבית הפרטי שלי! שזה הגוף! שהבורא נתן לי בכבוד רב, ושאני הורס אותו. הגעתי להחלטה שמהיום אני לא מעשן יותר ולא שותה.

ככל שקראתי יותר הבנתי שכל מעשיות "הסוד" הם בעצם ישוע, ישוע הוא הסוד! כשקיבלתי את ישוע לחיי קיבלתי קשר חדש עם הבורא, קשר שלא היה לי! קשר שלא ראיתי במציאות עצמה. התחלתי ללמוד את התורה ולהתקרב יותר לאמונה שלי, לדת שלי! ליהדות.
הבנתי מה זה אלוהים! הבנתי מה זה אבא! מה זה קשר בין אבא וילד! היום אני מודע לזה שנולדתי מחדש בהיותי מאמין בישוע! הבנתי שהוא האמת! הוא משהו שכל יהודי צריך לדעת! בתוך ליבי בוער הרצון לגרום לאנשים נוספים לראות את האמת שמוסתרת מהם!
ישוע בא אלינו, אל העם היהודי והוא בא לתת לנו שלום עם אלוהים!

ביום הראשון שלי בקהילה משיחית הבנתי שאני לא נוצרי! ושאינני משנה את הדת שלי אלא להיפך! שאני מתקרב לאמונה הפנימית שלי ושאני מקבל חבר קרוב ושמו ישוע! כאשר קיבלתי אותו לליבי הבנתי שאת חטאיי אני נתתי לבחור על העץ ושאני מתחיל חיים חדשים ושלמים עם הבורא. כיום אני מאמין חדש וטרי ואני להוט ללמוד יותר על המשיח היהודי -  וזה מה שאני עושה. הפעם לא כי מכריחים אותי, אלא כי אני ממש ממש רוצה.

 לעדות של עופר לחץ כאן